עמוד השדרה בנוי מעצמות (חוליות) שכל אחת מהן מופרדת בכרית בעלת יכולת ספיגת זעזועים חזקה הנקראת דיסק בין חולייתי.

ישנן 7 חוליות צוואריות, 12 חוליות חזיות, 5 חוליות מותניות (גב תחתון), 5 חוליות העצה וחוליית עצם העוקץ (הזנב). פריצת דיסק יכולה להתרחש בחוליות הצוואריות, החזיות והמותניות; כשפריצת דיסק בעמוד השדרה המותני והצווארי היא השכיחה ביותר.

הדיסק הבין חולייתי מורכב מחומר דמוי ג'לי רך במרכז, המוקף בטבעת סיבית עמידה מאוד. הג'לי נקרא הגרעין הַמּוֹכִי, וכשהוא בריא, הוא בדרך כלל רך. עם ההתבגרות, הגרעין מתחיל להתייבש עד להתייבשות מוחלטת. בו זמנית, יכולים להיווצר סדקים בחלק האחורי של הטבעת הסיבית, ודרכם יכולים לצאת חלקיקים של הגרעין.

מי סובל מפגיעה זו ומתי/מה גורם לפגיעה זו?

ניוון הדיסק נגרם מהזדקנות טבעית של הדיסקים הבין חולייתיים. זהו תהליך 'נורמלי'.

פריצת דיסק, לעיתים מכונה גם 'החלקת דיסק' יכולה להיגרם על-ידי:

סיבות גנטיות גורמים פיזיים

הגיל הממוצע שבו אדם סובל מכאב עצבי ברגל (סְכִיאָטִיקָה) כתוצאה מפריצת דיסק נע בין 35 ו-45 שנים. הוא פחות נפוץ באנשים מבוגרים יותר.

אנשים בעלי עיסוקים הכרוכים בישיבה, נוטים להיות בסיכון גבוה יותר לעומת אנשים שלהם עיסוקים הכרוכים בפעילות גופנית. עישון, השמנת יתר חולנית והיעדר כושר גופני הם ככל הנראה גורמים התורמים לפריצת דיסק.

מחקרים מסוימים מראים שיותר מ-50% מהאוכלוסייה הממוצעת סובלת מפריצת דיסק ללא תסמינים. הסיבות להפיכתה של פריצת הדיסק לתסמינית ברוב המקרים אינן ידועות.
טיפול שמרני יגרום לרוב לשיפור בתסמינים של הדיסק הפרוץ, ולרוב הפריצה "תיספג בחזרה".

רק אחוז קטן מהאנשים (פחות מ-5%) הסובלים מכאב בזרוע או ברגל עקב פריצת דיסק, יצטרכו כנראה טיפול ניתוחי.